במספר מחקרים שנערכו עד כה הודגמה יעילותם של החיסונים נגד נגיף הקורונה. עם זאת, עדיין לא ברור מה מספר המנות המאפשר את ההגנה הטובה ביותר, וכן מהו פרק הזמן האידיאלי בין המנות.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Journal of Infection and Public Health' מטרת החוקרים הייתה להעריך את יעילות החיסון Pfizer-BioNTech וכן את היעילות במתן מנה שנייה של החיסון בשלב מוקדם, לעומת מאוחר.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי במסגרתו אספו נתונים החל מה-1 במרץ 2021 ועד ל-31 באוגוסט 2021. הנתונים בנוגע לכיסוי החיסוני והדבקה מאומתת של קורונה נאספו באמצעות מסדי נתונים של בתי חולים אקדמיים וה-Health Electronic Surveillance Networkי(HESN).
סטטוס החיסון של המשתתפים סווג כלא מחוסנים, קבלת מנה אחת בלבד של החיסון Pfizer-BioNTech, וחיסון עם שתי מנות. תוצא המחקר היה תשובה חיובית ל-polymerase chain reaction עבור נגיף הקורונה. החוקרים השתמשו במודל ליניארי מוכלל עם התפלגות Poisson על מנת להעריך את היארעות הזיהום.
מתוצאות החוקרים עולה כי מתוך 66,775 משתתפים שנכללו במחקר נצפו 2,615 מקרי הדבקה בנגיף, וכי המדגם היה צעיר יחסית, עם גיל חציוני של 22 שנים, והורכב מ-43% נשים. בנוסף, החוקרים הדגימו כי מנה אחת של החיסון Pfizer-BioNTech הובילה ליעילות של 40%. יעילות החיסון הוכפלה לאחר המנה השנייה של החיסון Pfizer-BioNTechי(80%). עוד עולה מתוצאות החוקרים כי ישנה חשיבות בכל הנוגע למשך הזמן בין המנה הראשונה לשנייה, עם יעילות של 75%, 90% ו-85% בקרב אלו שחוסנו מוקדם, בזמן, ובאיחור, בהתאמה.
לסיכום, ממצאי החוקרים מדגימים כי משתתפים אשר קיבלו שתי מנות של החיסון Pfizer-BioNTech נהנו מיעילות גבוהה יותר מבחינת ההגנה מפני הנגיף. על כן, נראה כי ישנה חשיבות בכל הנוגע לעיתוי המנה השנייה של החיסון ומידת ההגנה מפני נגיף הקורונה. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש לקחת בחשבון אפשרות כי הנתונים מושפעים ממשתנים מתערבים, ועל כן יש צורך בעריכת מחקרים נוספים במטרה לאשש את ממצאיהם ולשפר את יכולת ההכללה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
